הרצאה: צילום דיוקונאות

שני סגנונות צילום הדיוקנאות בהם נעסוק בהרצאה מושפעים ישירות מהציור הקלאסי בתקופת הרנסנס והבארוק שבא אחריו וניתן לזהות מאפיינים דומים כגון: רקע כהה, אור נקודתי, וצבעים חמים.

השוואה בין סגנון ציור דיוקנים מתקופת הרנסנס לציור דיוקנים מתקופת הבארוק:

בתקופה של הרנסנס הדיוקנאות היו של אנשי האצולה וחצרות המלוכה.

סגנון ציור בתקופת הרנסנס- המאה ה-13- 15

• סגנון סטטי, יציבות ללא תנועה דינאמית.
• הבעה שלווה וקפואה.
• קומפוזיציה סגורה – מאוזן ןסימטרי.
• דמויות ללא עבר והווה – טיפוסים טהורים קפואים מהזמן. ללא רגשות או תחושות אנושיות.
• תאורה לא טבעית שאינה משקפת את המציאות.

רקע כהה, אור נקודתי, וצבעים חמים: צהובים, אדומים.

 בתקופת הברוק  שפרושו: "צורה בלתי מושלמת או מהוקצעת", ציירו כבר נושאים יותר ארציים והמגמה הייתה להראות את החיים ואת האנשים כפי שהם במציאות ללא האדרה, עם הצדדים הפחות יפים ומושלמים לכן ציירו גם איכרים, פועלים ואת פשוטי העם. הם גרסו שהחיים הם זמניים ובני חלוף והכל "הבל הבלים".    

סגנון ציור בתקופת הבארוק – המאה ה-16,17

 ביטוי לרגעיות הרגע – תחושת ארעיות וסופיות.

• טיפוסים אמיתיים, אינדבידואליים ומציאותיים שאינם טהורים שהזמן עיצב עם תחושות מאוד חזקות ורגשות מוקצנים.
• סתירות וניגודים.
• יציבה דינאמית של הגוף.
• הבעת רגשות עזה ואמיתית עד כדי קיצוניות.
• שיווי משקל רופף.
• תאורה אמיתית ומציאותית.
• אלכסונים שולטים בקומפוזיציה.

 נראה דוגמאות לסגנונות וגישות שונות של צלומי דיוקנאות לאורך ההיסטוריה של גדולי צלמי עיתונות, אפנה ועוד והסבר על כל צילום וסגנונו: , Bill Brandt Diane Arbus, Annie Leibovitz ועוד.

נראה שני סגנונות צילום דיוקנאות קלאסיים בסטודיו והתאורות המאפיינות אותם: לואו קיי(דרמטי) והיי קיי(רומנטי).

* סגנון התאורה של הלואו קיי מושפע ישירות מסגנון הציורים בתקופת הרנסנס והבארוק: תאור נקודתית, רקע שחור או כהה, צבעים חמים שולטים.

* סגנון ההיי קיי יוצר דמות זוהרת, רומנטית ומרחפת, כמעט ללא צללים – דבר המחמיא לדמות.  

טיפים ועקרונות לצילום דיוקן מחמיא בסטודיו:

• זוויות צילום נכונות ומחמיאות –

שימוש נכון בעדשת טלה עדשה רחבת זווית או נורמאל  וההבדל ביניהן.

• תאורה נכונה –

תאורה רכה ומפוזרת – היי קיי, שאינה מבליטה את הפגמים אלא מרככת אותם במקום תאורה ניגודית ודרמטית – לואו קיי, שמצד אחד מבליטה כל דבר בפנים כיוון שהיא ניגודית וצדדית אך מצד שני, מבליעה בתוך התחום השחור חלק מהנושא וכך יכולה להקטין ממימדים ולשנות את נפח הדברים.

• היציבה הנכונה של הגוף כלפי המצלמה והתאורה –

     דינאמיות של פלג הגוף העליון ולא סטטיות ,יצירת קווים אלכסונים בתמונה. לא ליצור ישיבה נוקשה אלא רכה ודינמית.

קיימים טיפים ומספר כללים כיצד לצלם דיוקנאות בצורה  שתחמיא למצטלם ויזמין אליו את הסביבה:

* העברת תכונות אופי או הלך רוח  על ידי שליטה על אברי הפנים והבעה מתאימה בעיניים.